בבליוגרפיה

1. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%96%D7%94

2. http://www.machonshinui.co.il/page.asp?tsys=yeutz_text1&gclid=CNayw8z63JoCFQQ9ZgodcmBV3Q

3. http://images.google.co.il/images?hl=iw&q=%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%94&um=1&ie=UTF-8&sa=N&tab=wi

4. http://www.infomed.co.il/questions/q_061002_1.htm

הסבר על העבודה

בלוג זה מהווה פרויקט מסכם לנושא מחלת האנורקסיה.
הבלוג נכתב ע"י שרון מליחי, מתן ונה ומיתר אבנט מכתה י'5 בבי"ס תיכון ע"ש בגין-ראש העין.
המקרה הרפואי המוצג בבלוג הוא מקרה "דימיוני" המבוסס על נתונים מדעיים.

הנושא המרכזי בבלוג זה הוא- מחלת האנורקסיה.

בבלוג הרחבנו על מהי מחלת האנורקסיה- הרקע שלה, הגורמים להשפעתה, מאפייני המחלה, קבוצות סיכון, פתרונות ודרכי טיפול, מודעות למחלה ולמניעתה.

מקווים שתהנו (:

החולה- פוסט 9

אני נעמה, בת ה- 15.5 חליתי בעבר במחלת האנורקסיה.
עקב זאת סבלתי מירידה במשקל, מחוסר סידן בגוף, תשישות יתר, כחישות בגוף וכ'ו...
אך, הכל השתנה כאשר פניתי לדוקטור שלי- שהציע לי טיפולים רבים כדי לרפא את המחלה.
הגעתי לבית החולים ובנוסף עברתי טיפול פסיכותרפי קשה, וכך ניצלתי מהמחלה.
כיום,
אני רוצה להודות מקרב לב לדוקטור שלי- אשר איתו התייעצתי בהתחלה והוא הציע לי על דרכי טיפול.
אני רוצה גם כן להודות לשאר הרופאים בביה"ח אשר טיפלו בי וסייעו לי.
בנוסף להודות למטפל אשר תמך בי ועזר לי בטיפול הפסיכותרפי.
וכמובן למשפחתי האהובה שתמכה בי עד הסוף ודאגה לי על משך הטיפולים ועד היום.

תודה רבה לכולם נעמה!

רופא מומחה- פוסט 8

ג. קבוצות סיכון למחלה וגורמי סיכון.
ד. דרכי הדבקה ודרכי מניעה.
ה. שיטות טיפול לא קונבנציונאליות, חדשניות, נסיוניות וכו'.

גורמי הסיכון של המחלה הם:

הפרעת אכילה הגורמת לאובדן במשקל, שיכול במקרים קיצוניים לגרום למוות. אובדן המשקל יכול להוביל למספר תופעות לוואי מסוכנות, ביניהם כחישות, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, נטייה להתקפי לב ואוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן).

אין דרך להידבק במחלה זו, אך יש דרך למנוע זאת ע"י שמירה על משקל גוף ממוצע בהתאם לגיל ולגובה.

שיטות לטיפול במחלה הן:

- טיפול בבית החולים (הורחב בפוסטים הקודמים).

- טיפול כימותרפי (הורחב בפוסטים הקודמים).

הרופא- פוסט 7

ד. יעקוב אחר הטיפול והתפתחות המחלה. יש לתעד מספר פגישות ואת הטיפול שניתן

המחלה של נעמה מתפתחת בכך שבכל פגישה רואים שנעמה יותר ויותר רזה, כיוון שהיא לא אוכלת כמעט כלום.

בפגישה הראשונה: נעמה הסבירה לי את תפעות הלוואי ולא הבינה מה יש לה.

בפגישה השנייה: סברתי שכנראה מדובר במחלת האנורקסיה, ואמרתי לה שכדאי להתחיל בטיפולים בבתי חולים.

בפגישה שלישית: ניגשתי אליה לבית החולים (כיוון שהיא לא הייתה יכולה לצאת, משום שהייתה ב"עונש") והסברתי לה שכדאי לה לשתף פעולה אם ברצונה לטפל בבעייתה.

לאחר מכן היא יצאה מבית החולים אחרי ששיתפה פעולה עם הרופאים.

ואז היא עברה לטיפול פסיכותרפיה ומשם היא הצליחה להיחלץ בהדרגתיות ממחלת האנורקסיה.

רופא מומחה- פוסט 6

אנורקסיה נרבוזה שכיחה הרבה יותר בחברות מתועשות-מערביות בהן יש שפע מאשר בחברות מסורתיות או במדינות מתפתחות. נשים חולות במחלה פי- 20 מגברים ובחברה מערבית אחוז החולות במחלה נע בין 0.5% ל 1%.

במחקרים שנעשו בישראל בקרב מתגייסות, נמצא ש-0.2% מהמתגייסות לקו באנורקסיה נרבוזה.

חולת האנורקסיה האופיינית היא נערה בשנות העשרה לחייה, אך נראה שגם ילדים קטנים עלולים ללקות במחלה.

כנאמר לעיל, משקל הנמוך מ-85% המשקל הנורמלי הכרחי להגדרת אנורקסיה, אך רבים מהאנורקטים מאבדים משקל בשיעור חד הרבה יותר. מספר החולים במחלה הכפיל את עצמו מאז שנות ה-60 ונמצא במגמת עלייה.

החולה - פוסט 5

ב. את השפעת התרופות / הטיפול שקיבל

בטיפול שעברתי בבית החולים הייתה לי הרגשה מוזרה כאשר העבירו את האוכל דרך צינור כיוון שלא יכולתי לאכול לבד,

אך בהמשך התחלתי לאכול לבד את האוכל שלי, אבל לא בכמויות גדולות אלא בכמויות קטנות.

כיוון שבהתחלה לא רציתי לאכול הם השתמשו בי בשיטה של שכר ועונש.

כל פעם שלא אכלתי אז הם לא נתנו לי להסתובב בבית חולים ולא איפשרו שיבקרו אותי. ואחרי שהתחלתי לאכול הם שירתו אותי טוב יותר ונתנו לי הטבות כמו: צפייה בטלוויזיה, קראית ספר מקלחת ועוד.

בטיפול שעברתי בפסיכותרפיה תחילה המטפל רכש את אמוני ואחר כך החל לספר לי יותר על מחלת האנורקסיה

והבנתי שהוא לא רוצה להזיק לי אלא לעזור לי כדי שלא אמות.

סיום הטיפול החל בהדרגה כדי שלא אחוש שאני נזרקת לעולם שאני לא מוכנה, הרופא שלי המשיך להיות לצידי ולא עזב אותי עד שהייתי מוכנה.

וכך הצלחתי בהדרגיות להיפטר מהאנורקסיה.

הרופא - פוסט 4

גופה של נעמה אינו מתפקד כראוי ולכן אינו צורך מזון, היא מרגישה שגופה תשוש וכחוש ואינה יכולה לחיות חיי יומיום נורמאלים כמו כל הילדים בשכבת גילה.

בהשוואה לבן אדם רגיל נעמה אינה נחשבת נורמאלית, גם מבחינה חיצונית (רזון קיצוני) וגם מבחינה פסיכולוגית- נעמה רואה עצמה שמנה ולא משנה כמה היא תרד במשקלה-.

קיימת אפשרות לעשות השוואה בין נעמה לבין ילדה בריאה בשכבת גילה:

1. עקב מחלת האנורקסיה הופסק המחזור החודשי של נעמה, מה שלא קורה לילדות רגילות.

2. תפיסה מעוותת של צורת הגוף.

מבנה גופה של נעמה מבטא חוסר אכילה, תת-תזונה ורזון קיצוני שבא לידי ביטוי, לעומת בנות אחרות שמבנה גופן כיום הוא

בינוני-ממוצע.

ישנן 2 דרכי טיפול לאנורקסיה:

1. טיפול בבתי חולים - מאחר ואנורקסיה נרבוזה היא הפרעה שמעמידה את המטופל בסכנת חיים, הדבר הראשון הנעשה איתו הוא שמירה עליו מפני הידרדרות פיזית שתוביל למוות. פעמים רבות כאשר מטופל מופנה לטיפול בבית חולים, האשפוז יהיה במחלקה לחולי נפש, עם אנשים שאין להם שום קשר להפרעת אכילה. במקרים רבים עדיין מתקיימים בבתי חולים שיטות שכר ועונש – כך שעבור עלייה במשקל מתקבל שכר בדמות האפשרות לקרוא, להתקלח, לצפות בטלוויזיה ואילו על ירידה במשקל מקבלים עונש כגון לא לקום מהמיטה, לא לקבל אורחים וכו'.לרוב יתמקד טיפול זה רק בניסיון להעלאת המשקל, והטיפול ינוע בין האכלה דרך זונדה לשידול עדין לאכול. הנחת המוצא של טיפול זה היא שהדבר החשוב מכל הוא שהחולה יעלה במשקל ללא שום קשר להיבטים הפסיכולוגיים של ההפרעה והתעלמות מהפתולוגיה הנפשית, ללא מתן דגש לקשיים העומדים בבסיס הבעיה. היתרון של טיפול זה הוא ייצוב מיידי של המצב הפיזיולוגי של החולה אך יש הטוענים שטיפול זה עלול להחמיר את הדיכאון ולהוביל להתאבדות.

2.טיפול פסיכותרפיה - בטיפול המבוסס על פסיכותרפיה צוות מומחים מטפל גם במשקל ובדפוס האכילה וגם בבעיות הפסיכולוגיות שהובילו לאנורקסיה. המשימה הראשונה של הטיפול היא לאפשר למטופל לחלוק את עולמו הפנימי, יחסו לאוכל ואת ייסוריו. תחילה, רוב המטופלים מדברים באופן בלתי פוסק על אוכל ובשלב זה המטפל אינו מביע דעה עד לשלב בו נוצר אמון בין החולה למטפל והוא מבין שהמטפל אינו שופט אותו, לועג לו או רוצה לגרום לו להיות שמן. בשלב זה המטפל מתחיל לחלוק את הידע שלו בנושא האנורקסיה עם החולה וכאשר נוצר ביטחון ביניהם, המטפל מכוון את המטופל להבנה שהוא חולה, השלמה עם המצב והצעת דרכי טיפול.

סיום הטיפול נעשה בהדרגה, על המטופל לחוש ביטחון והרגשה שהמטפלים יהיו לצידו כל הזמן, אולם יש לסיים את הטיפול בזמן ולא למשוך אותו יתר על המידה כדי לא לפתח תלות של החולה במטפלים. הנחת היסוד של טיפול זה היא שאדם החולה באנורקסיה נרבוזה מנסה בכל דרך להשיג שליטה בחייו ואשפוז כפוי נותן לו הרגשה הפוכה שרק יכולה להזיק. בשיטת טיפול זאת הדגש העיקרי הוא בלהוות אוזן קשבת ובלתי ביקורתית כדי ליצור אמון מחדש אצל המטופל. טיפול זה נחשב ליעיל ביותר והוא משולב גם במחלקות הפסיכיאטריות בבתי חולים מתקדמים. החיסרון של שיטת טיפול זאת הוא שהיא אורכת תקופת זמן ארוכה ובדרך כלל קופת החולים אינה מאפשרת אשפוז של יותר מ-3 חודשים.

רופא מומחה - פוסט 3

מהנתונים של הדוקטור אני מסיק כי מדובר בחולת אנורקסיה.
אנורקסיה נרבוזה, היא הפרעת אכילה מסוכנת, הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות.
הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. תסמונת הדומה אך לא זהה לאנורקסיה היא הבולימיה.
מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר כיון שהיא עלולה להיות קטלנית בכ- 5% מן המקרים. האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את תיאבונו, אלא מדכא אותו באופן רצוני. אובדן המשקל יכול להוביל למספר תופעות לוואי מסוכנות, ביניהם כחישות, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, נטייה להתקפי לב ואוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן).

קריטריונים לאבחון:
קיימים ארבעה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה:
1. סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי או אי-הגעה למשקל זה.
2. הלוקה בהפרעה מפחד מעלייה במשקל או מלהיות שמן.
3. תפיסה מעוותת של צורת הגוף. גם כאשר הם נמצאים במצב תת-תזונה חמור הלוקים בהפרעה חשים עצמם כבעלי משקל עודף.
4. הפסקת הוסת אצל נשים. העדר הוסת כתוצאה ממחסור לא רגיל באסטרוגן עקב הפרשה נמוכה בבלוטת יותרת המוח. אצל גברים תהיה רמה נמוכה של טסטוסטרון.

ישנם 3 גורמים אשר ידועים באנורקסיה:
ברמת הפרט – גורמים אישיותיים וביולוגיים שונים.
ברמת המשפחה – הדינאמיקה המשפחתית של החולה.
ברמת החברה או התרבות – לחצים חברתיים, נורמות, תרבות ותקשורת ציבורית המזרזים את התהוות המחלה.

הרופא - פוסט 2

נפגשתי עם נעמה, והיא טוענת שהיא ירדה במשקל, אך עדיין נראית לעצמה שמנה.
היא לא אוכלת בבוקר כלום, ולא משתתפת בשיעור ספורט מפאת חוסר כוח.
לדעתי סימפטומים אלה הם התחלה של מחלה הנקראת אנורקסיה.
אנורקסיה היא הפרעת אכילה מסוכנת, הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות.

החולה - פוסט 1

שלום דוקטור, שמתי לב שבזמן האחרון ירדתי במשקל.
בנוסף התחלתי להרגיש כחישות בקשר לגופי, אך אני עדיין רואה עצמי שמנה.
עשיתי בדיקת דם וגילו שחסר לי סידן בדם.
ולפני כשבוע הייתי אמורה לקבל ווסת אך שמתי לב שהוא איחר, מה שכבר לא אמור לקרות, מפני שהוא סדיר.
בבוקר אני קמה, מתארגנת ויוצאת לבי"ס בלי לאכול כלום.
בשיעורי ספורט בבי"ס אני לא משתתפת כיוון שאני מרגישה תשישות ואין לי כוח להפעיל את עצמי.
מה יש לי?

אנורקסיה

מחלה- 4 נושא ראשון:

נעמה היא נערה בכתה י'. נעמה היא תלמידה טובה מאד, הישגיה הלימודיים מאד חשובים לה, היא נערה חברותית ואת זמנה הפנוי היא מבלה עם חברותיה ובצפייה בטלוויזיה (בעיקר בערוץ האופנה).

לאחרונה נעמה ירדה במשקל , היא שקטה יותר, מצב רוחה ירד, היא מסוגרת ומתחמקת ממפגשים חברתיים.

בשיעורי חנ"ג היא אינה משתתפת בטענה ש"אין לי כוח", "אני עייפה" "אני מרגישה חולשה" וכד'.

פרטים אישיים:

שם - נעמה.

גיל - 15.5.

עיסוק - תלמידה.

משפחה - לנעמה אחות בת 10, הוריה של נעמה גרושים, היא גרה אצל אמה.

אבחון המחלה:

אנורקסיה.